ספר המצוות, מצוות עשה ק״ס

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Positive Commandments 159 ספר המצוות Positive Commandments 161 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

לשבות בשביעי בו שנאמר וביום השביעי מקרא קודש:

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וּשְׁבִיעִי בְּנִיסָן

1 משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב פתח ↗

שֵׁשֶׁת יָמִים הָאֵלּוּ שֶׁאֲסָרָן הַכָּתוּב בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה שֶׁהֵן רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת וּבְיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵן הַנִּקְרָאִין יָמִים טוֹבִים. וּשְׁבִיתַת כֻּלָּן שָׁוָה שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה חוּץ מִמְּלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה שֶׁנֶּאֱמַר שמות יב טז "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ" וְגוֹ':

1 היא שצונו לשבות ממלאכה בשביעי של פסח והוא אמרו יתעלה ביום השביעי מקרא קדש. אמור אל הכהנים, זמנים הלכות שביתת יו"ט פ"א:

1 טור פתח ↗

הלכות יום טוב בחודש הראשון בי"ד יום לחדש בין הערבים פסח לה' וגו' ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו וכן נאמר בז' שלו ובראשון ובח' של חג ובעצרת ור"ה הלכך כל מלאכה האסורה בשבת אסורה בי"ט חוץ ממלאכת אוכל נפש דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ותנן אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד שמותר בי"ט חוץ מהוצאה והבערה שמתוך שהותרו לצורך אוכל נפש הותרו נמי שלא לצורך ובלבד שיהא בהן צורך קצת כאשר יתבאר בעז"ה וכן מכשירי אוכל נפש כיון שצריך לתיקון האוכלין מותר לעשותן בי"ט וכגון שא"א לעשותן מאתמול אבל אם היה אפשר לו לעשותן מאתמול אסור לעשותן בי"ט אבל שאר כל המלאכות אסורות בי"ט ולוקין עליהן וקצירה וטחינה ובצירה וסחיטה אע"פ שהן אוכל נפש אסרום חכמים ופר"י הטעם לפי שאדם רגיל לקצור שדהו ולבצור כרמו כאחד ולדרוך כל ענביו ולטחון הרבה ביחד וחשו חכמים שאם היו מתירין בי"ט היה קוצר כל שדהו ובוצר כל כרמו ודורך כל ענביו וימנע משמחת י"ט וכן צידה אסרו שפעמים שתעלה במצודתו דגים הרבה ובירושלמי מסמיך להו כולהו אקראי ויש דבר שהחמירו בו יותר מבשבת כגון באיסור מוקצה לרב אלפס דאף על גב דקיימא לן בשבת כר' שמעון בי"ט פסק כר"י לפי שהוא קל והחמירו בו כדי שלא יבואו לזלזל בו וכ"כ בשאלתות וכ"פ הרמב"ם ז"ל אבל בעל ה"ג ורש"י ור"י ור"ת פוסקים כר"ש בין בשבת בין בי"ט אלא שר"ת היה מחלק לומר שאין הלכה כר"ש אלא במוקצה אבל בנולד הלכה כר"י וכן ר"ח פסק כר"ש שאף בי"ט אלא במוקצה מחמת איסור ונולד פסק כר"י בי"ט:

1 משנה תורה, מצוות עשה פתח ↗

לשבות בשביעי בו, שנאמר: "וביום השביעי, מקרא קודש" שמות יב,טז; במדבר כח,כה.

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת שְׁבִיתָה בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח – לִשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כג ח וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה מצוה רצז סָמוּךְ לְמִצְוָה זוֹ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה מִקְרָא קֹדֶשׁ עִנְיָנוֹ לוֹמַר, קַדְּשֵׁהוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה, וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, וְגַם שָׁם כָּתוּב רֶמֶז מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה עַל צַד הַפְּשָׁט. וּקְצָת דִּינֶיהָ, כְּמִנְהָגֵנוּ נִכְתֹּב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּלָאו דְּאִסּוּר מְלָאכָה שֶׁבְּסֵדֶר זֶה מצוה רחצ, וְכָל עִנְיַן שְׁבִיתַת הַשְּׁבִיעִי כִּשְׁבִיתַת יוֹם רִאשׁוֹן, וּשְׁנֵיהֶם כְּרֶגֶל אֶחָד הֵם חֲשׁוּבִים לְעִנְיַן שֶׁאֵין אוֹמְרִים זְמַן בַּשְּׁבִיעִי, וְכֵן לְכָל דָּבָר, מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁהוּא חָג בִּפְנֵי עַצְמוֹ יומא ב, ב. וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בִּמְקוֹמוֹ מצוה שכג בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.

« ספר המצוות Positive Commandments 159 ספר המצוות Positive Commandments 161 »